שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הביטחון

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב בגין כספים ששילמה התובעת למבוטחת שלה עקב פגיעה ברכב המבוטחת ביום 28.12.09 בכניסה לבה"ד 7.

הנהג מטעם התובעת העיד כי הגיע לשער הבסיס ורצה להכנס מאחר והיה לו אישור כניסה קבוע. הוא הראה את אישור לחייל במקום, החייל צעד אחורה שני צעדים וסימן לו לנסוע עם היד. הוא היה מאד קרוב למחסום, מדובר במחסום רמפה מתרוממת מהקרקע בזווית. מאחר והיה קרוב לא ראה שהמחסום מורם וגם לא יכול היה לראות שהורידו אותו. החייל סימן לו לנסוע, ובהסתמך על כך הוא נסע במהירות נמוכה. הוא לא הספיק להאיץ, עד ששמע מכה. הוא נעצר ויצא מהרכב וראה את כל הפגוש הקדמי מפורק. הוא הזיז את הרכב לחניון החיצוני וחיכיה לגרר. במענה לטענת הנתבעת שיש שם רמזור ושלא ציית לרמזור שהיה אדום השיב העד כי עד לאותו אירוע לא ידע שקיים רמזור הוא היה מכוסה בצמחייה ועצים, וכשהבין את הטענה ניגש חזרה לאחר כשבוע ולהפתעתו גילה שהעצים נגזמו מיד לאחר האירוע.

מטעם הנתבע העיד מר גל הרצוג, שהיה אותה עת הש"ג. לדבריו, היה רכב אחד שהגיע לש"ג והיה את הרכב שפגע בש"ג. כלי הרכב הראשון הוכנס, הוא לחץ על הכפתור, המחסום ירד והרכב נכנס. מטעמי בטחון צריך להעלות שוב את המחסום כדי לאפשר כניסה בודדת של רכבים ונהג התובעת נכנס ופגע במחסום כשהרמזור היה אדום.

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, הרי שדין התביעה להתקבל.

עדותו של נהג התובעת לא נסתרה בחקירה הנגדית, והתרשמתי כי הוא הכיר את נהלי הכניסה לבסיס מאחר והיה לו אישור כניסה קבוע ולכן לא היה לא כל אינטרס לפרוץ את המחסום. עדותו תואמת את הודעתו הכתובה לחב' הביטוח שניתנה ביום האירוע ועל כן יש להניח כי ההודעה משקפת תיאור ספונטני של המקרה בסמוך להתרחשותו באופן שיש בכך כדי לתרום למהימנות החיובית מעדותו בבית המשפט.

מחקירתו הנגדית של עד הנתבעת עולה כי למעשה הוא ישב בתא הש"ג והיה אחראי ללחוץ על כפתור ההורדה של המחסום ואילו בחוץ עמד חייל אחר שבדק אישורים והוא זה שאמור לתת אישור להכניס את כלי הרכב. הוא לא יכול היה לשלול או לאשר האם החייל השני נתן לנהג התובעת אישור להכנס והמסקנה מכך היא שהוא ככל הנראה לא ראה את החייל השני שהיה בחוץ ולא את הסימון שנתן אותו חייל לנהג התובעת להכנס. בנקודה זו עדיפה עדותו של נהג התובעת אשר העיד כי אכן ניתן לו אישור להכנס, וחזקה עליו כי לא היה מתפרץ לבסיס סתם כך, כאשר הוא מכיר את מנגנון פעולת המחסום. הנתבעת עצמה לא הביאה את החייל הנוסף שעמד בחוץ לעדות ועל כן פועל הדבר לחובתה. גם אם נניח כי הרמזור שהיה מוצב בש"ג היה גלוי הרי שהסתמכותו של נהג התובעת על הסימון של החייל השני להכנס היתה סבירה בנסיבות המקרה והוא רשאי היה להניח למרות הרמזור כי אם החייל מסמן לו להכנס הרי שהדרך פנויה.

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 6,904 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בסך 1,250 ₪.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: